R.V.O
Rakefet Viner Omer

וינר עומר מציגה תערוכת יחיד ראשונה בארץ בגלריה שיתופית חדשה שהיא חלק ממקימיה. בתערוכה מוצגים שני ציורים גדולים ותחריטים. בתחריטים מופיעות לרב דמויות אנושיות שנראות שבריריות ובודדות, חרוטות בקו שבור וסביבן קיווקווים רבים וכתמים שנעשו באמצעות חומצה בפלטת מתכת המיועדת להדפסה. בתחריטים משולבים ציטוטים מטקסטים קאנוניים ומשירה אשר היוו נקודת מוצא ליצירת הדימויים והם מבארים ורומזים על מחשבותיהן של הדמויות. למשל, בתחריט בו נראה זוג שוכב באוויר כשתחתיו מיטה, מצוטטת השורה: ״זה בזה על גורלם יכסו״ ("אלגיות דואינו" של רילקה). בתחריטים אחרים מופיעים ציטוטים של אנדרה ז׳יד מכתבים שונים כמו למשל: ״חפצים מוכתמים הם חפצים הנגועים במחלה והנושאים את חותם המוות״ וכמו "ביצות", שהוא במיוחד סיפורו של "זה שלא יכול לנסוע". בחירות טקסטואליות אלה ואופן שימושן ביצירות מרמזים על עמדתה הכפולה של האמנית (כמו זו של ז׳יד), זו ההומוריסטית-אירונית וזו החמורה והעצובה ביחס למעשה האמנות.

שני הציורים הגדולים ״ג׳ף באסיה״ ו״ניחומים מהשמים״ מותחים קו בן חווית אובדן אישית על מות האב וניחומים אפשריים על ידי הציור ובין מפגש מטלטל עם האמן ג׳ף וול בביקורו בארץ ב- 2013. היה זה מפגש מוחמץ, שהפך עבור האמנית סמל להחמצה ההכרחית הגלומה בלהיות אמן. בין ההחמצה לניחומים, בין הבדידות לאהבה מנסה התערוכה הנוכחית להציע עמדה מלנכולית. בטקסט פואטי המלווה את התערוכה דר׳ חגית אלדמע כותבת: ״אולי זהו המוות ש"אין לנו אותו" והוא כמעט תמיד של האחר, שמאפשר לפעולה האמנותית להתארגן ולפועל נ.ח.ם. ולצבע להופיע״.